כלים שמדברים

מרוקו, או ממלכת מרוקו, השוכנת בקצה הצפון-מערבי של יבשת אפריקה, עשירה ללא די בתרבויות ומנהגים הנותנים השראה לבעלי מלאכה ואומנויות, היוצרים: קרמיקה, פיסול, ציור, גילוף, קליגרפיה, מוסיקה וריקוד. לצידן, גם יוצרים שטיחים, תלבושות, תכשיטים ועוד…

 הפסיפסים ידועים, בצבעים בוהקים לכל עבר, מגוונים בגווניהם בצבעי הקשת, מתורכיז, לורוד, צהוב וכתום. משתלבים במבנים עתיקים לצד בנייה מודרנית, כמדרכה ססגונית, לעיטרי משקופים, ולכלי אוכל היושבים במרכז השולחנות, מרעיפים צבעים מעוררי תאבון וחשק לחלוק.

טאג’ין הוא הכלי בישול המסורתי, האגדה מספרת שלפני זמן רב במרוקו, הייתה בצורת מים נוראית, באחד מימי התקופה המדוברת, גבר צעיר, חבוש כובע גבוה רכוב על גמל, במדבר סהרה למשך כמה ימים, במהלך מסעו, מצא שיש שם טיפות מים שטפטפו מראש הכובע שלו, מעת לעת, הצעיר תהה כמה ימים, לאן והכיצד הגיעו המים מתחת לשמש. ואז נזכר שלא המים, שנפלו זו הייתה זעתו הלא פוסקת, הוא ניצל את ההזדמנות, להוריד את הכובע, ולכסות ישירות, את סיר הבישול, האוכל היה מבושל היטב, כי כל האדים היו כלואים בפנים, והנוזלים לא התאדו, ככה הטאג’ין נולד. 

הלבוש משתנה בין אנשי ה”עיר” ואנשי ה”מדבר” יש הרואים אותם כבאי תרבות שונה, אך לכאורה, “הם באים מאותו הכפר”, אנשי המדבר, ילבשו ג’לביות ארוכות בצבע כחול, אילו אנשי העיר, יבואו בלבוש לבן ומעליו חגורה ושברייה. באירועים מיוחדים וחגיגיים, ילבשו הגברים המרוקאים כאחד, “כפתן” מעין שמלה מסורתית, שלעיתים היא מעוטרת ברקמה ולעיתים חלקה, העשויה מד יקר, ותרבוש אדום בוהק. הנשים תלבשנה ותתכסנה, מכף ראש ועד רגל (כמו בכל יום), על ראשן כתר והן עוטות עליהן תכשיטים יקרים.

הכנסת האורחים המקובלת במרוקו “תרבחו ותסעדו” כל באי הבית, מוזמנים ומכובדים יותר מבני משפחתם שלהם, האורח, הוא מרכז הבית למשך שהותו, הכלים שיוציאו לאורחים הם כלים מרוקאים מיוחדים, ומעוטרים, גדולים ומזמינים מדיפים ריחות טובים מלאי כל טוב. צלחות מרוקאיות, אופייניות בצבעים מגוונים, כאשר האוכל אמנם יודע להשביע, אך העיניים יביאו עונג גדול יותר. קערות גדולות וקטנות, למאכלים מסורתיים, כלים מרוקאים העשויים אחד אחד בידיים.

 

מגוון כלים וצלחות בהשראת מרוקו

אצלנו באתר